פציעות ריצה – האם תשוקה לריצה תשפיע על הסיכון לפציעות ריצה?

תשוקה לריצה והקשר לפציעות – סיכום מחקר של De-Jonge(2020) הבוחן זוית אחרת של הגורמים לפציעות ריצה. סיכמנו לכם מחקר מרתק המדבר על הקשר בין תשוקה לריצה לבין פציעות ריצה. (בהמשך המאמר תבינו שיש 2 סוגי תשוקות…) 

הקדמה:

בשנים האחרונות קשה שלא לשים לב לשינוי גדול בקרב האוכלוסייה הכללית.
אנחנו רואים יותר רצים חובבנים ממלאים את הרחובות, בפארקים ובמסלולי הריצה. במקביל ישנה עלייה בכמות הפציעות ובהתאם לכך יותר דרישה למחקרים ומאמרים על ריצה ופציעות ריצה.

לרוב, הטענה היא כי פציעת ריצה תיגרם מאימון שגוי, אך כאן מתעוררת השאלה – אילו גורמים מובילים לטעויות באימון?

רצים נחשפים למאמצים שונים הקשורים לריצה. לצד המאמץ הגופני, רצים נאלצים להתמודד עם מאמץ נפשי.

מחקרים הראו כי חשובה התאוששות מספקת לאחר הריצה. 

יתרונות ההתאוששות מובנות היטב בנקודת מבט פיזיולוגית ופיזית – החלמה מפחיתה ומונעת הצטברות של עייפות גופנית המובילה לבריאות לקויה ופציעות.  (במאמר זה לא נתמקד בנקודת המבט הפיזיולוגית)

להתאוששות יש תפקיד חשוב לא פחות מנקודת מבט פסיכולוגית שכן היא מאפשרת להתכונן למאמצים חוזרים או חדשים, להתאוששות זו ניתן לקרוא "חווית התאוששות" וחשובה מאוד לאחר ריצה.
חוויה זו היא התנתקות מנטלית מהריצה, השארת הריצה מאוחר, כיבוי נפשי ו"שכיחת הריצה".
מחקר שנערך לאחרונה בקרב 161 ספורטאים חובבנים נמצא כי רץ שהתאושש לחלוטין מהריצה (פיזיות ונפשית) יחלים מהר יותר, הבריאות והביצועים ישתפרו וכך ידווח על פחות פציעות.

אם נתייחס לאימון ריצה כאל התנהגות עם מאפיינים רגשיים – מחשבות, רגשות ותכונות אישיות שהופכות לתשוקה , עלולות להשפיע על סיכון לפציעה בעקבות אימונים מוגזמים ו/או התאוששות לא מספקת.

 

אז מהי תשוקה? האם היא חיובית?

"נטייה חזקה לפעילות המגדירה את עצמה אהובה/ מוערכת ובעלת חשיבות לאדם אשר משקיע בה זמן ואנרגיה גבוהה".

כיום מקובל לחלק את התשוקה ל 2 סוגים על פי מודל Dualistic :

תשוקה הרמונית (Harmonious passion)
ותשוקה אובססיבית (obsessive passion).

תשוקה הרמונית (HPׂ) זוהי תשוקה חיובית –
אנחנו שולטים בפעילות באופן מודע וחופשי, הפעילות הנלהבת תופסת מקום משמעותי בחיים אך נמצאת בהרמוניה עם היבטים אחרים בחיי אותו אדם.
בעל תשוקה זו נמצא בשליטה מלאה על הפעילות הנלהבת כך שאם המצב נהיה מזיק להיבטים אחרים בחייו הוא מסוגל להפחית ואף להפסיק עם הפעילות.
אדם עם תשוקה הרמונית יחווה תחושה טובה גם בזמן הפעילות הנלהבת וגם לאחריה.

 

תשוקה אובססיבית (OP) זוהי תשוקה שלילית –
הדחף לעשות פעילות יהיה חזק באותה המידה אך התשוקה מציפה את תשומת הלב ונובעת משליטת יתר של הפעילות. תשוקה זו מובילה להתמדה נוקשה – האדם נשלט באופן מלא ע"י הפעילות הנלהבת על חשבון היבטים אחרים בחייו. לרוב הפעילות תוביל לעימותים בין פעילויות אחרות עם בני הזוג או קרוביו.

 

שני סוגי התשוקה מנבאים מחויבות דומה לפעילות והם חלק מזהותו של אותו אדם, אך נמצא שהם קשורים באופן דיפרנציאלי לתוצאות שונות.
תשוקה הרמונית (HP) קשורה באופן חיובי לתוצאות פסיכולוגיות (לדוג' חיוביות, זרימה, הערכה עצמית) בעוד תשוקה אובססיבית קשורה באופן שלילי לתוצאות אלו ובנוסף ליצירת קונפליקטים פנימיים בחיי האדם.

לגבי תוצאות וביצועים נמצא כי לא יהיו הבדלים משמעותיים בביצועים באותה הפעילות, 2 מחקרים אף הציגו רמת ביצועים גבוהה במעט בתשוקה אובססיבית .

אוקיי, אז יש לי תשוקה לריצה, האם אני בסיכון גבוה לפציעה?

כדי להעריך סיכון לפציעה / כאבים נצטרך להבין איפה האדם בסקלה של התשוקה.

בתשוקה הרמונית HP יש דחף לרוץ אך רצים אלו נשארים בשליטה ובהרמוניה עם פעילויות אחרות ומסוגלים להפחית ואף להפסיק את הריצה במקרים של פציעה, עייפות ותנאים קיצוניים (חום/קור ועוד).
לרצים עם OP יש דחף בלתי נשלט לעסוק בריצה גם לאחר שהסתיימה, הם מעריכים את הריצה יותר משאר הפעילויות בחיים ונשלטים באופן מלא ע"י הריצה.
הם ימשיכו לרוץ למרות איתותים מהגוף והנפש שיש צורך בהתאוששות והחלמה.
בנוסף, האובססיה לריצה גורמת להכחשה שהגוף פצוע או לחלופין שהפציעה כתוצאה מהריצה ועליו להפסיק. מה שמוביל לפציעות חמורות יותר וכאבים כרוניים.

וממש בדקו את זה?
אז התשובה היא בהחלט!

 

מחקר אחד בדק 246 רצים (53.7 אחוז מהם גברים) בגיל ממוצע של 47 אשר 

רצים בממוצע 3 ריצות בשבוע כ 14.4 שנים עם ממוצע של 26.5 קילומטר בשבוע במהירות של 10.1 קמ"ש.

בדקו-
1. התאוששות הנפשית (1. ניתוק מנטלי מהריצה. 2. החלמה והתאוששות נפשית)

2. סוג התשוקה ע"י שאלונים וסולמות מדידה מקובלים
3. דיווח על פציעות וכאבים בשנה האחרונה לפי הנחיות המחקר

 

תוצאות המחקר –
נמצא כי הגיל הינו מקדם חיובי משמעותי לניתוק נפשי מהריצה.
תשוקה הרמונית חיובית HP נמצא בקשר חזק עם החלמה נפשית לאחר ריצה,

הרצים אשר סווגו בעלי תשוקה הרמונית דיווחו על פחות פציעות ריצה ב 12 חודשים האחרונים.

 

מחקר נוסף בדק 80 רקדנים מקצועיים ומצא כי רקדנים בעלי תשוקה הרמונית דיווחו על פחות פציעות חריפות מול רקדנים אשר סווגו בעלי תשוקה אובססיבית, בנוסף לכך, רקדנים בעלי תשוקה אובססיבית סבלו לאורך זמן ממושך יותר מפגיעות כרוניות, כנראה שאחת הסיבות היא התמדה נוקשה בריקוד למרות הכאב והפציעה.

 

מחקר אחר מצא כי רוכבי אופניים בעלי תשוקה אובססיבית נוטים לרכב במצבים קיצוניים כמו מזג אוויר קשה, כבישים קפואים ומצב גופני ירוד ורק בעצם האובססיה הזו תרמה להגברת הסיכון לפציעות .

 

מחקר של Madigan & Stoeber בשנת 2017 בחן את ההשפעה של פרפקציוניזם על פציעות בקרב ספורטאים צעירים מצא כי יש קשר בין פרפקציוניזם לבין פציעה.
ספורטאי מקצועי לרוב יהיה תחרותי מאוד, בעל תשוקה חזקה לספורט, רצון להוכיח (במיוחד אם הספורטאי צעיר ורוצה לקנות את מקומו מול המאמן) ולא מעט פרפקציוניזם. תכונות אלו עלולות לגרום לפציעות אם לא מנותבות למקום נכון.

 

לסיכום , אנחנו בהחלט מעודדים ריצה והתשוקה לריצה לא פחות חשובה וכמובן שיכולות להיות סיבות רבות לפציעה בעקבות ריצה, אך חשוב לדעת שיש ביכולתנו למנוע פציעות מסויימות הנובעות ממאמץ נפשי , קחו את התשוקה לריצה והפכו אותה להרמונית , שתהיה חיובית לכם ולסביבתכם והפיקו ממנה את המיטב.

אנחנו באסטריקס פיזיותרפיה לא מטפלים בפציעות ריצה. אנחנו מטפלים באנשים עם פציעות ריצה.
אתם רצים? נפצעתם ואתם לא מצליחים לחזור לרוץ? דברו איתנו.

 

למעבר למאמר המלא לחצו כאן

Mental Recovery and Running-Related Injuries in Recreational Runners: The Moderating Role of Passion for Running (2020) Jan de Jonge, Yannick A. Balk, and Toon W. Taris