איך ניתן להפחית כאבים רק על סמך הסבר נכון של פיענוח MRI?

כמה מכם רוצים לבצע בדיקת MRI כדי לדעת כבר מה הגורם לכאבים שלכם? וכמה מכם כבר ביצעו? כנראה שכולנו… בכתבה הבאה סיכמנו מאמר שיצא ממש לאחרונה (2021), ובדק האם לאופי דיווח התוצאות של ההדמיה יש השפעה על הכאבים שלכם. 
התוצאות מפתיעות!

מה זה בכלל בדיקת MRI? 

סריקה של האיברים והרקמות הפנימיות בתהודה מגנטית. בMRI ניתן לראות תמונה מאוד ברורה (ואפילו תלת מימדית) של הרקמות הנבדקות. לאחר הבדיקה אתם מקבלים פיענוח של הMRI על ידי אורטופד והמלצות בהתאם לתוצאות.

ברוב המקרים האורטופד יזהה ממצאים בהדמיה ויעדכן אתכם שאתם סובלים מבלטי דיסק, קרעים בגידים, ניוון בסחוס וכד'. אך האם באמת תוצאות הMRI משקפות את הכאבים שלכם? חד משמעית – לא.  

בעבר כבר כתבנו על הנושא – למעבר לכתבה שבדקה האם יש קשר בין תוצאות MRI לכאבי כתפיים לחצו כאן 

דוגמא לפיענוח MRI :

אפשר לראות בבירור שיש לא מעט ממצאים מפחידים בהדמיה הנ"ל. אך האם ייתכן שהמטופל לא יסבול מכאבים? בוודאי!
אז למה צריך צילומי MRI? – בעיקר כדי לשלול ממצאים חריגים, ולאבחן לאחר פציעה אקוטית (כמו קרע ברצועה צולבת לדוגמא)

המאמר שסיכמנו עבורכם פורסם בחודש מרץ 2021 ונקרא: 

The catastrophization effects of an MRI report on the patient and surgeon and the benefits of 'clinicalreporting': results from an RCT and blinded trials

רקע

• בשנים האחרונות קיימת עלייה בניתוחי גב תחתון באופן שמשקף את העלייה בשימוש ב- MRI בעקבות תלונות של כאבי גב תחתון. 
• שימוש ב- MRI לעומת צילום רנטגן מביא לעלייה של פי- 3 בכמות ניתוחי הגב המבוצעים.
• מטופלים שלא מבצעים MRI משתפרים באותו אופן כמו מטופלים שמבצעים MRI, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

MRI עשוי לגרום לאפקט נוסבו (אפקט שבו הציפייה השלילית של האדם יוצרת אפקט טיפול שלילי – למאמר שלנו שמסביר את אפקט הפלסבו והנוסבו לחצו כאן ) עקב טרמינולוגיה מסובכת היוצרת פחד בקרב מטופלים. פירוש ממצאי MRI בלבד, ללא התחשבות בסימנים הקליניים ובתמונה הכוללת של המטופל, עלולה ליצור מרדף שווא אחר שינויים אנטומיים, וניתוחים המיועדים לתקן את אותם שינויים, ללא הטבה משמעותית במצבו של המטופל.

במחקר זה החוקרים ביקשו להעמיק הידע אודות השפעתה של בדיקת MRI על מטופלים ומטפלים. לצורך כך החוקרים ניסחו 3 מטרות עבור המחקר:

1. לבדוק השפעתם של דיווחי MRI על תפיסתו של המטופל.
2. למצוא שיטה לדיווח ממצאי MRI מבלי ליצור קטסטרופיזציה ופחד בקרב מטופלים.
3. לבדוק השפעתו של דיווח ממצאים באופן זה בקרב רופאים ואנשי מקצוע מתחום הרפואה על תהליך קבלת ההחלטות ועל הערכותיהם לגבי מצבו של עמוד השדרה.

שיטות

המחקר בוצע ב- 3 שלבים:
שלב 1 -44 אנשים הסובלים מכאב גב תחתון במשך למעלה מ- 12 שבועות חולקו ל- 2 קבוצות:

קבוצה 1: בה כל מטופל קיבל הסבר עובדתי אודות תוצאות ה- MRI שלו עם כל הפתולוגיות שניצפו בבדיקה.
קבוצה 2: בה כל מטופל קיבל הסבר בעל אופי מרגיע על כך שתוצאות ה- MRI שלו הינן נורמליות לחלוטין עם ממצאים אופייניים לגיל.
לאף מטופל באף קבוצה לא היו ממצאים פתולוגיים משמעותיים ב- MRI.

החוקרים עקבו אחר הקבוצות במשך 6 שבועות, במהלכן 2 הקבוצות קיבלו טיפול שמרני זהה, שלאחריהם נבדקו המדדים הבאים:

• שאלון כאב (VAS). 
• שאלון להערכת איכות חיים (SF-12).

תוצאות:

לאחר 6 שבועות היה הבדל משמעותי בין הקבוצות בשאלון הכאב, כאשר בקבוצה 1 (דיווח עובדתי) הכאב עלה בממוצע, ובקבוצה 2 (דיווח מרגיע) הכאב ירד בממוצע.

שלב 2 – לאחר שהובהר בעקבות השלב הראשון כי אופי דיווח הממצאים אכן משפיע על תוצאות הטיפול, ביקשו החוקרים להגדיר באופן רשמי באמצעות חיפושים בספרות כיצד כדאי לתמלל דיווח מרגיע מסוג שכזה. בניסוח הסופי הוחלט להשמיט ביטויים בעיתיים העלולים להתפרש באופן שיוצר קטסטרופיזציה בקרב מטופלים מבלי לפגוע בתוכן הקליני הרלוונטי של תוצאות פיענוח ה- MRI. כך למשל, הוחלפו הביטויים "בלט דיסק" ו-"ניוון דיסק" בסולם הרפואי המקצועי המשמש להערכת פתולוגיות בדיסק – סולם פפירמן (modified Pfirrmann grading).

שלב 3 – כעת ביקשו החוקרים לבדוק כיצד דיווח מרגיע כמו זה שהוגדר בשלב 2 ישפיע על קבלת ההחלטות של רופאים ואנשי מקצוע מתחום הרפואה.
לצורך כך ניתנו 20 דוחות ממצאי MRI באופן העובדתי ובאופן המרגיע ל- 50 אנשי מקצוע שונים, ביניהם מנתחים, אורטופדים ופזיותרפיסטים. אנשי המקצוע התבקשו לתת 3 הערכות על סמף דיווח ה- MRI:

1. הערכת חומרת הפגיעה.
2. בחירת הטיפול שהיו ממליצים: טיפול שמרני, זריקה או ניתוח.
3. הערכת הסבירות לצורך בניתוח בעתיד.

תוצאות:

כל 3 ההערכות השתנו באופן משמעותי כתלות באופי דיווח תוצאות ה- MRI עבור מטופל נתון: לעומת הדיווח המרגיע, לאחר הדיווח העובדתי אנשי המקצוע העריכו באופן חמור יותר את חומרת הפגיעה, המליצו יותר על טיפול ניתוחי לעומת שמרני והעריכו ביתר את הסבירות לצורך בניתוח עתידי.

מסקנות

מהשלב הראשון במחקר ניכר כי למילים בהם אנשי מקצוע משתמשים, בלי קשר לפתולוגיה, יש השפעה על המטופל. לשון אחרת, אותה פתולוגיה, המדובררת מנקודת מבט חיובית ומרגיעה, נתפסת באופן שונה, והדבר משפיע על הצלחת/אי הצלחת הטיפול. 

החלק השלישי הדגים כי לא רק מטופלים מושפעים מטרמינולוגיה, אלא גם אנשי מקצוע. ראוי כי אנשי מקצוע ישתמשו בשפה פשוטה, לא רפואית, עם אלמנט של הרגעה כאשר אין ממצאים פתולוגים משמעותיים. עזרה בפיענוח תוצאות ה- MRI והמשמעויות שלהם עבור המטופלים מייצגת אספקט חשוב במתן טיפול מיטבי. טיפול כזה עשוי לכלול הסברים אודות הטרמינולוגיה הרפואית, התייחסות לחששות המטופל, והדגשת העובדה כי ממצאים פתולוגיים נמצאים לעיתים קרובות גם בקרב אנשים שאינם כאובים. בנוסף יש לבחון את הממצאים לאור תמונת המצב הכוללת של המטופל בהתאם להבנה העכשווית, הרב-מערכתית, של כאבי גב תחתון.

לסיכום, ואיך זה מתקשר ליומיום שלנו כמטפלים?

כבר שנים שאנחנו רואים מטופלים באופן יומיומי, המגיעים עם תוצאות של הדמיות עם פחד מהממצאים. בעקבות הפחד הם נמנעים מביצוע תחביבים שהם אוהבים, ספורט, בילויים, טיולים ועוד ועוד…
אנחנו באסטריקס פיזיותרפיה נעזור לכם לצאת ממעגל הכאב על ידי טיפול מקצועי ומסור, תמיכה, ויחס אישי וחם ולאורך כל הדרך.
מתלבטים אם אתם צריכים פיזיותרפיה איכותית? תציצו בכתבה שלנו – מהי פיזיותרפיה ואיך מתחילים? לחצו כאן למעבר לכתבה

נקודות מפתח במאמר

1. תוצאות של פיענוח MRI עלול להוביל לפניות מוגברות לקבלת טיפול רפואי ללא הטבה במצב הבריאותי.
2. לשינוי בדיווח התוצאות מ- MRI באופן שכולל אלמנט של הרגעה יש אפקט חיובי משמעותי לעומת דיווח תוצאות עובדתי שכולל מונחים רפואיים.
3. לשינוי בטרמינולוגיה בתוצאות ה- MRI הייתה השפעה על הטיפול שעליו המליצו רופאים ואנשי מקצוע נוספים מתחום הרפואה.

סובלים מכאבים? צריכים ייעוץ עם פיזיותרפיסט מקצועי?
חייגו אלינו עכשיו – 09-9790566 או השאירו פרטים ואחד הפיזיותרפיסטים שלנו ישמח לעזור לכם